עמותה ע"ש אדל ביטון הי"ד,

הפונה למשפחות שכולות ומעניקה תמיכה רגשית טיפולית

עמותת אדל – אני דואג לאחר, קמה בעקבות טרגדיה, אבדן אישי.

 

הסיפור שלנו

ביתנו אדל ביטון הי"ד נפצעה לפני כשנתיים (15.3.2013 ) בפיגוע יידוי אבנים בשומרון, בהיותה בת שנתיים וחצי.

הפציעה הותירה בה נכויות קשות והיא הוגדרה כסיעודית ובהכרה חלקית.

במשך שנה וחצי אדל שהתה במוסדות רפואיים (במוסד לרפואה דחופה ובמוסד שיקומי),

נלחמנו יחד איתה במטרה לחזור לחיים, לא עניין אותנו דבר, ההתגייסות הייתה טוטאלית.

זנחתי את עבודתי כד"ר לכימיה תרופתית וסעדתי את אדל באהבה גדולה.

לצערנו הרב, ב-17.2.2015 אחרי מאבק שיקומי לא פשוט, בו ראינו אותה משתקמת, נפטרה אדל בהיותה בת 4 שנים ושמונה חודשים. אבדה גדולה שאין מנחם.

 

למי אנחנו פונים?

לאורך השנתיים הללו נחשפנו לעולם אחר המכיל בתוכו צער וכאב, עולם מכביד ומתיש.

יצא לנו להכיר מקרוב מגוון רחב של משפחות שחוו טרגדיות ושאינן מוגדרות במשבצת של נפגעי פעולות איבה/משרד הביטחון -חללי צה"ל כמונו.

קבוצה גדולה של אנשים אשר איבדו את יקיריהם בטרגדיות מגוונות (מחלה, תאונה ואסונות נוספים) ונאלצים להתמודד יום יום עם האבדן ללא סיוע תומך ומחבק.

במדינת ישראל קיים שוני מהותי בסל השירותים החברתיים, הכלכליים והשיקומיים הניתנים בין הקבוצות השונות.
נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים על פי חוק לתגמולים כספיים ולהטבות שונות המסייעים להם ותומכים בהחלמתם, כגון תגמולים חודשיים, שיקום, מענקים שנתיים ומענקים חד פעמיים.

הזכאות נקבעת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970.

כנפגעי פעולות האיבה אשר זכו למעטפת תומכת מהמדינה נולד דווקא הצורך להקים עמותה שתתמקד במתן סיוע ממוקד לנפגעים אשר אינם מוגדרים בקטגוריה זו של נפגעי פעולות האיבה.

הארגון הזה קם על מנת להושיט עזרה לכל אותם אלה שאינם זוכים לתמיכה הייחודית מצד המדינה. בכך, עמותת אדל נחשבת ייחודית בחזונה, כיוון שרוב העמותות במדינת ישראל מטפלות בקבוצת נפגעי פעולות איבה/משרד הביטחון ואינם נותנים מענה לקבוצה זו הנופלת בתפר.

אני מניחה שהעשייה הזו למען האחר נותנת לי את הכוח להתמודד עם הכאב הפרטי שלי ונותנת מזור לנפשי.
עמותת אדל מניפה דגל חברתי חשוב של דאגה לכלל.

 

חזון העמותה

עמותת אדל מאמינה בסיוע חברתי שיקומי, המעניק תמיכה נפשית למשפחות, זאת ע"י יצירת מערכת מותאמת הנותנת מענה במגוון תחומים כמתן ייעוץ, הדרכה והכוונה בכל הבעיות בתחום הנפשי, החברתי והמשפחתי.

מתוך ניסיוננו, ראינו את חשיבות הליווי של אנשי מקצוע כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי תרפיה שונים בעיבוד האובדן.
אדם שחווה אבדן זקוק לאוזן קשבת, לתמיכה נפשית ולליווי בעיבוד האובדן על מנת לחזור לתפקוד.

 

יעוד העמותה 

הקמה של מרכז סיוע חברתי שיקומי לאבדן ושכול במרכז הארץ. מרכז שיעניק תמיכה רגשית ובריאות נפשית.
המרכז יכלול אנשי מקצוע בתחומי התרפיה השונים אשר יפעלו במטרה להעניק כלים להתמודדות עם הטרגדיה.
המרכז יהווה בית חם ויעניק מעטפת רחבה של פעילויות לשעות הפנאי, נופשים, כנסים וכו'.

המרכז יעניק את המענה הראשוני ואת סל התמיכה עוד בשלב הראשוני של האבדן- בימי השבעה.
המרכז יקדם יוזמות חברתיות מגוונות, מתוך חשיבה ואמונה ערכית שעשייה מהווה גורם ריפוי משמעותי.

 

מודל העמותה

הארגון פועל בשני רבדים: הרובד הראשון יעסוק בחיזוק, בהעצמה ובהקניית הכלים להתמודדות דרך ליווי אישי וקבוצתי.

הרובד השני יעסוק בפיתוח של מודל קהילתי ייחודי שיקרא "גרעין אדל". מודל זה ישלב מערך של מתנדבים של הדור הצעיר שיעברו הכשרה מקצועית על מנת לספק תמיכה במשפחות בכל רחבי הארץ.

זאת, מתוך חשיבה חינוכית המגלמת בתוכה את הערך של נתינה.


"גרעין אדל" יהיה שותף במקום שבו יש כאב, יוסיף כוח במקום שבו יש אפיסת כוחות, יחבק, יקשיב, יכיל את הכאב וינסה לתת מזור, כשמסביב הכל שחור.


מתנדביי הגרעין יערכו ביקורי בית אצל המשפחות השכולות ויבחנו את הצרכים של המשפחה.

הביקור מהווה את תחילת ההתקשרות וחלק ממערך של סיוע, תמיכה והכוונה.
הגרעין יחקה מודל קהילתי של שותפות ועזרה הדדית ללא תמורה.

 

יעדי העמותה 

1. התחלת בנית המרכז לאבדן ושכול המהווה את בסיס האם של העמותה.
2. משפחה תומכת - ליווי של המשפחות עוד מהשלב הראשון של האבדן – בשבעה.
3. תחזוקה ושימור קהל היעד בשיתוף גרעיני אדל.

בעזרת שילוב של שלושת היעדים, עמותת אדל שואפת להחזיר את המשפחות למסלול חיים נורמלי .